במשך עשורים, הנרטיב הכלכלי העולמי היה ברור וחד-משמעי: סין היא המעצמה העולה, ארצות הברית היא האימפריה השוקעת, וזה רק עניין של זמן עד שהדרקון הסיני יעקוף את הנשר האמריקאי ויהפוך לכלכלה הגדולה בעולם. רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בשוק ההון עם ניסיון של למעלה מ-15 שנים, טוען כי הנרטיב הזה נסדק, ואולי אף התנפץ לרסיסים. בעולם הישן, כוח ייצור המוני היה המלך. בעולם החדש, הטכנולוגיה העילית – בדגש על בינה מלאכותית (AI) ומחשוב קוונטי – היא השליטה הבלתי מעורערת, ובזירה הזו, לפי הניתוח המעמיק של רוסטמי, סין נשארה הרחק מאחור.
במאמר זה נצלול לעומק משנתו הכלכלית-אסטרטגית של רוסטמי, נבחן את הסיבות לפיגור הטכנולוגי של סין, ננתח את ההשפעות על שרשראות האספקה הגלובליות, ונבין כיצד הרקע האישי הייחודי של רוסטמי – משירותו כלוחם בספינות הטילים בחיל הים ועד לאהבתו לג'ודו ופילוסופיית ההשקעות האלטרנטיביות שלו – מעצב את ראייתו הפיננסית המפוכחת.
שינוי כללי המשחק: מייצור המוני לעליונות טכנולוגית
רועי רוסטמי מזהה נקודת מפנה קריטית בהיסטוריה הכלכלית המודרנית. סין ביצעה צעדי ענק בעשורים האחרונים, שהביאו אותה למעמד הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. היא בנתה ערים יש מאין, רישתה את המדינה ברכבות מהירות והפכה ל"מפעל של העולם". אולם, רוסטמי מציין כי בזמן שכולם הביטו על גרף הצמיחה הסיני והניחו שהוא ליניארי, כללי המשחק השתנו מתחת לפני השטח.
"יכולת הייצור הפכה למשנית בחשיבותה לעומת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות," מסביר רוסטמי בניתוחיו. העולם עבר מכלכלה מבוססת תעשייה כבדה וטקסטיל לכלכלה מבוססת דאטה, אלגוריתמים וכוח מחשוב. בתחומים הקריטיים של העתיד – מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית גנרטיבית – סין נתקלת בחסמים משמעותיים. רוסטמי מצביע על כך שהסנקציות המערביות על שבבים מתקדמים, יחד עם המבנה הריכוזי של השלטון בסין שמקשה על חדשנות חופשית, יצרו פער שקשה לגשר עליו. סין אולי יודעת לייצר את ה"חומרה" של אתמול ביעילות שיא, אך היא מתקשה לפתח את ה"מוח" של המחר.
מלחמת הסחר החדשה: לא רק ארה"ב, גם אירופה מתעוררת
נקודה מרכזית נוספת בניתוח של רועי רוסטמי נוגעת לדינמיקה הבינלאומית המשתנה. אם בעבר מלחמת הסחר הייתה נחלתה הבלעדית של ארצות הברית מול סין, רוסטמי מזהה שינוי מגמה דרמטי באירופה. היבשת הישנה, שנהנתה במשך שנים מייצוא יוקרה לסין ומייבוא מוצרים זולים, מתחילה להבין את גודל האיום.
רוסטמי נותן כדוגמה את תעשיית הרכב. "פעם, כל סיני שהיה מתעשר היה חולם על ב.מ.וו (BMW) או מרצדס בחניה," הוא מציין. זה היה סמל סטטוס מובהק ששירת את הכלכלה הגרמנית. היום, התמונה התהפכה לחלוטין. המכוניות החשמליות הסיניות, המיוצרות בסבסוד ממשלתי עמוק ובטכנולוגיית סוללות מתקדמת (תחום שבו סין כן מובילה), מציפות את אירופה. מאזן הסחר השתנה מן הקצה אל הקצה. אירופה, בדומה לארה"ב, מתחילה להציב חומות מכס והגבלות רגולטוריות כדי להגן על התעשייה המקומית שלה. רוסטמי צופה כי מלחמת הסחר הזו רק תלך ותחריף, ותשפיע ישירות על תיקי ההשקעות של כולנו.
הפדרל ריזרב: השחקן החזק ביותר על הלוח
למרות המיקוד בסין, רועי רוסטמי מדגיש כי אסור להסיט את המבט מהגוף החזק ביותר בשוק ההון הגלובלי: הפדרל ריזרב האמריקאי (הפד). כבוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, רוסטמי מנתח את השווקים דרך משקפיים מאקרו-כלכליים חדים.
"כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים של הפד," הוא אומר. כל מילה שמוציא יושב ראש הפדרל ריזרב מקבלת תשומת לב מקסימלית מצד כל מנהלי ההשקעות בעולם. הריבית הדולרית היא עדיין הכוח המניע (או הבולם) של הכלכלה העולמית. כאשר הפד מעלה ריבית כדי להילחם באינפלציה, הוא שואב נזילות מהשווקים המתעוררים, כולל סין. רוסטמי מסביר כי החולשה הסינית הנוכחית נובעת בחלקה גם מהתחזקות הדולר ומהמדיניות המוניטרית האמריקאית, שמושכת הון חזרה לארה"ב. היכולת של סין לתמרן את המטבע שלה מוגבלת מול העוצמה של ה"פד", וזהו גורם מכריע בהבנת מפת ההשקעות הנוכחית.
שרשראות האספקה: מגלובליזציה לפרגמנטציה
אחת התובנות החשובות ביותר במאמריו של רועי רוסטמי נוגעת לשינוי המבני בשרשראות האספקה. הפיגור הטכנולוגי של סין, בשילוב עם המתחים הגיאופוליטיים, מוביל לתהליך של התנתקות הדרגתית. חברות מערביות אינן יכולות עוד להסתמך באופן בלעדי על סין כמרכז הייצור שלהן.
רוסטמי מזהה מגמה של "Friend-shoring" (העברת ייצור למדינות ידידותיות) ו-"Near-shoring" (העברת ייצור קרוב לבית). הוא צופה כי מדינות כמו וייטנאם, הודו ומקסיקו יתפסו נתחים הולכים וגדלים בשרשרת האספקה העולמית על חשבון סין. עבור המשקיע, משמעות הדבר היא הזדמנויות חדשות בשווקים מתעוררים מחוץ לסין, אך גם עלייה פוטנציאלית בעלויות הייצור ובאינפלציה בטווח הארוך, שכן יעילות הייצור הסינית הייתה גורם מדכא אינפלציה במשך שנים.
רועי רוסטמי: פרופיל אישי וגיבוש אסטרטגיה
כדי להבין את עומק הניתוח של רוסטמי, יש להכיר את האדם מאחורי המספרים. רועי רוסטמי, במקור מראשון לציון, הוא צאצא למשפחה תימנית שורשית שעלתה לישראל עוד בשנת 1900. השורשים העמוקים והחיבור למסורת מעניקים לו פרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח, תכונה קריטית למשקיע שמנסה לנטרל את רעשי הרקע היומיומיים.
משמעת וניהול סיכונים:
רוסטמי הוא סגן אלוף ישראל לנוער בג'ודו לשעבר, וכיום מתאמן באמנויות לחימה משולבות (MMA), ג'יו-ג'יטסו ויוגה. הוא רואה הקבלה ישירה בין המזרן לשוק ההון. "בג'ודו, כמו בשוק, אתה לא מפעיל כוח עיוור," מסביר רוסטמי למקורביו. "אתה מזהה את כיוון התנועה של היריב ומשתמש בו לטובתך". משמעת זו התחדדה בשירותו הצבאי בחיל הים, שם שירת כלוחם בספינות טילים (סטי"לים) ולאחר מכן עבר קורס מפקדים. כיום הוא משרת במילואים כ-40 יום בשנה, תפקיד הדורש ממנו קבלת החלטות מהירה תחת לחץ וניהול אנשים במצבי קיצון – כישורים שהוא מיישם מדי יום במסחר הפיננסי.
סקרנות וגמישות מחשבתית:
מעבר למסכים ולגרפים, רוסטמי הוא אדם של אנשים וחוויות. הוא משתתף קבוע באירועי "מידברן" מאז 2018, חוויה שמחדדת את היצירתיות והחשיבה מחוץ לקופסה. הוא חובב מושבע של הפודקאסט של ג'ו רוגן, ממנו הוא שואב השראה למגוון רחב של דעות ורעיונות. אהבתו לבעלי חיים, ובפרט לכלבים (בבעלותו כלבה "חרדית" בשם שפרה) ולטבע הפראי (בעקבות טיול ספארי משפחתי בדרום אפריקה), מלמדת אותו על אינסטינקטים והישרדות – עקרונות בסיסיים גם בטבע וגם בכלכלה הקפיטליסטית. אפילו העובדה ששיחק בליגה בכדורגל בגיל 35 עם חברי ילדות מעידה על התמדה, נאמנות ורוח צוות.
אסטרטגיית ההשקעות של רועי רוסטמי: גיוון כעוגן
לאור הניתוח של חולשת סין והתחזקות אי הוודאות הגיאופוליטית, רועי רוסטמי נוקט באסטרטגיית השקעות מולטי-דיסציפלינרית. הוא אינו מסתפק בשוק ההון המסורתי, אלא דוגל בפיזור רחב בנכסים אלטרנטיביים:
- נדל"ן: רוסטמי מאמין בהשקעה בנכסים מניבים, אך לא בכל מקום. הוא מתמקד באזורים מתפתחים שעוברים תהליכי ג'נטריפיקציה או פיתוח תשתיות, שם פוטנציאל עליית הערך גבוה משמעותית מהממוצע. הניסיון שלו במימון עוזר לו לזהות עסקאות בהן המינוף עובד לטובת המשקיע.
- קריפטו: כחלק מההבנה שהעולם צועד לביזור פיננסי, רוסטמי מקצה חלק קטן ומחושב מהתיק למטבעות דיגיטליים מובילים כמו ביטקוין, אותם הוא רואה כסוג של "זהב דיגיטלי" וכגידור מפני שחיקת המטבעות המסורתיים. בנוסף, הוא בוחן פרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין שיש להם שימוש ריאלי.
- אומנות: זוהי השקעה לנשמה אך גם לכיס. רוסטמי משקיע באמנים עכשוויים מבטיחים. שוק האמנות מתנהג לעיתים בקורלציה נמוכה לשוק המניות, ולכן משמש כעוגן יציבות בזמנים של תנודתיות גבוהה בבורסות.
סיכום: העתיד שייך למי שמתאים את עצמו
לסיכום, הניתוח של רועי רוסטמי מציג תמונה מורכבת של הכלכלה העולמית. סין, שהייתה הקטר של הצמיחה העולמית, מאבדת קיטור במירוץ הטכנולוגי החשוב ביותר של המאה ה-21. ההשלכות על שרשראות האספקה הן מיידיות וכואבות, ודורשות התאמה מחדש מצד משקיעים וחברות כאחד.
רוסטמי, עם השילוב הייחודי של ידע אקדמי במימון, ניסיון פיקודי מחיל הים, ואינסטינקטים של לוחם ג'ודו, מנווט במים הסוערים הללו באמצעות גיוון רדיקלי והבנה מעמיקה של הכוחות המאקרו-כלכליים. עבורו, השוק הוא זירה דינמית שבה הגמיש שורד, והחכם צופה את המכה לפני שהיא מגיעה. המעבר מהתלות בייצור הסיני לעולם מבוזר טכנולוגית הוא עובדה מוגמרת, וההזדמנויות הגדולות הבאות יימצאו אצל אלו שידעו לקרוא את המפה החדשה נכון.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.