מהפכת הבינה המלאכותית (AI) אינה עוד נבואה עתידנית או באזז טכנולוגי חולף. היא כאן, היא מתרחשת עכשיו, והיא משנה את כללי המשחק הכלכליים, הגיאופוליטיים והחברתיים בקצב מסחרר. אם מהפכת האינטרנט של שנות ה-90 חיברה אותנו למידע, ומהפכת המובייל של שנות ה-2000 שמה את המידע הזה בכף ידנו, מהפכת ה-AI הנוכחית מעניקה לנו את היכולת לחשוב, ליצור ולהסיק מסקנות מהמידע הזה בסדר גודל על-אנושי. עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, זוהי לא רק התפתחות טכנולוגית – זוהי רעידת אדמה טקטונית שמשנה את הגדרת הערך בכלכלה הגלובלית.
רוסטמי, שאת הבנתו המאקרו-כלכלית גיבש לא רק בשוחות המסחר היומיומי אלא גם בלימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, זיהה את השינוי הזה מוקדם. כפי שהוא ציין בעבר, המודל הישן של כוח כלכלי מת. "בזמן שכולם חשבו שזה רק עניין של זמן עד שסין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם," מנתח רוסטמי, "השתנה שם המשחק. יכולת הייצור ההמונית כבר לא חשובה כמו היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של מחשוב קוונטי ו-AI, שהשאירו את סין מאחור."
ההכרה הזו ש-AI הוא הנכס האסטרטגי החדש, חשוב יותר ממפעלים או סחורות, היא המפתח להבנת הצמיחה הבאה. עם זאת, כסוחר מנוסה שחווה בועות והתרסקויות, רוסטמי מזהיר מפני ריצה עיוורת אחרי "הדבר החם". הזינוק המטאורי של מניות כמו אנבידיה (Nvidia) היה השלב הראשון, הברור מאליו – שלב "הבהלה לזהב" שבו כולם רצו לקנות את "האתים והמכושים". אבל השאלה האמיתית עבור משקיע אסטרטגי היא: מה הלאה? היכן יצטבר הערך האמיתי והבר-קיימא בעשור הקרוב, לאחר שהאבק הראשוני ישקע?
ניתוחו של רועי רוסטמי מחלק את המהפכה לשלוש שכבות עיקריות, שלכל אחת מהן פוטנציאל צמיחה שונה ופרופיל סיכון אחר.
שכבה 1: התשתית – "האתים והמכושים" (Picks and Shovels)
כמו בכל "בהלה לזהב" היסטורית, המרוויחים הראשונים והבטוחים ביותר הם לא אלו שמחפשים את הזהב, אלא אלו שמוכרים למחפשים את האתים, המכושים והג'ינסים. בעולם ה-AI, "האתים והמכושים" הם כוח החישוב והתשתיות הפיזיות.
סקטור 1: מוליכי למחצה (Semiconductors) ומעבדים גרפיים (GPUs)
זהו הסקטור הברור מאליו שהוביל את הגל הראשון. מודלי AI גנרטיביים (כמו ChatGPT) דורשים כוח חישוב עצום כדי "להתאמן" על הררי נתונים. המעבדים הגרפיים (GPUs) של חברות כמו אנבידיה הפכו להיות הנכס הקריטי ביותר בתעשייה, ה"נפט" החדש.
"המסחר באנבידיה היה אולי המהלך הברור ביותר של 2023," מסביר רוסטמי. "אבל כסוחר, אתה חייב לשאול את עצמך מתי ההזדמנות הופכת ל'צפיפות' (Crowded Trade). כשהמכפילים מגיעים לרמות אסטרונומיות, הסיכון עולה בהתאם."
לכן, האסטרטגיה המתקדמת יותר, כפי שרוסטמי מנתח אותה, היא להסתכל על כל שרשרת האספקה של השבבים:
- יצרניות השבבים (Foundries): חברות כמו TSMC (טייוואן) וסמסונג (דרום קוריאה), שמייצרות בפועל את השבבים המתוחכמים עבור אנבידיה, AMD ואפל. הן ה"קבלן" החיוני.
- יצרניות ציוד הייצור: חברות כמו ASML (הולנד), המספקת את מכונות הפוטוליתוגרפיה האולטרה-סגולות (EUV) הבלעדיות, שבלעדיהן אי אפשר לייצר את השבבים המתקדמים ביותר. זוהי דוגמה למונופול טכנולוגי אמיתי.
- שרשרת האספקה הנלווית: ספקיות של שרתי-על, מערכות קירור נוזלי מתקדמות (שכן ה-GPUs הללו רותחים), ורכיבי תקשורת אופטית מהירה (Networking) להעברת הנתונים בין השבבים.
סקטור 2: ענני מחשוב ומרכזי נתונים (Cloud & Data Centers)
מודלי ה-AI האדירים האלה לא רצים על המחשב הנייד שלנו. הם "חיים" במרכזי נתונים עצומים בגודלם. שלוש ענקיות הענן – אמזון (AWS), מיקרוסופט (Azure) וגוגל (Google Cloud) – הן הלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה. הן קונות את ה-GPUs בעשרות מיליארדים ומוכרות לנו "זמן AI" כשירות.
"אלו ה'בעלי-בית' של מהפכת ה-AI," אומר רוסטמי. "הן גובות 'שכר דירה' על כל שאילתה, כל אימון מודל וכל אפליקציה. זוהי השקעה בתשתית בסיסית."
אך יש כאן גם זווית נדל"נית-תשתיתית, שמתחברת ישירות לפילוסופיית ההשקעה האלטרנטיבית של רוסטמי. כפי שהוא נוהג לומר, "אני משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים". ובכן, מרכזי הנתונים (Data Centers) הם כיום ה"נכס המניב" החם ביותר בעולם הנדל"ן המסחרי. הביקוש להם מזנק, אך בנייתם דורשת משאב אחד קריטי: חשמל. "הצוואר בקבוק האמיתי של מהפכת ה-AI הוא לא שבבים, אלא אנרגיה," מנתח רוסטמי. "חברות תשתיות חשמל, יצרניות אנרגיה מתחדשת, ואפילו כורים גרעיניים קטנים (SMRs) הופכים פתאום לסקטור קריטי לצמיחת ה-AI. זהו תחום 'משעמם' שהופך להיות סקסי בטירוף."
שכבה 2: היישומים והאימוץ – הפיכת ה"קסם" לרווח תפעולי
אם השכבה הראשונה הייתה התשתית, השכבה השנייה היא המקום שבו הכסף האמיתי ייווצר בטווח הבינוני. זהו השלב שבו חברות "רגילות" לוקחות את כוח החישוב הזה ומתרגמות אותו לרווחיות, יעילות ומוצרים חדשים. כאן, ה-MBA במימון של רוסטמי נכנס לפעולה: הוא לא מחפש הייפ, הוא מחפש מודלים עסקיים ברי-קיימא ושיפור בשולי הרווח.
סקטור 3: תוכנה ארגונית (Enterprise SaaS) ופרודוקטיביות
זהו, אולי, הסקטור בעל הפוטנציאל הגדול והברור ביותר לרווחיות. חברות תוכנה כשירות (SaaS) כמו מיקרוסופט (עם Co-pilot בתוך אופיס), סיילספורס (לאנשי מכירות), אדובי (למעצבים), ו-ServiceNow (ל-IT) נמצאות בעמדה מושלמת.
הניתוח של רוסטמי כאן הוא פיננסי טהור:
- מנוע הכנסות חדש: הן יכולות לגבות "פרמיית AI" של 10, 20, או 30 דולר נוספים למשתמש לחודש, עבור הוספת יכולות ה-AI למוצרים הקיימים שלהן. זוהי תוספת כמעט מיידית לשורת ההכנסות.
- הרחבת שולי רווח אדירה: זהו הצד המעניין עוד יותר. אותן חברות יכולות להשתמש ב-AI בתוך הארגון שלהן. הן צריכות פחות מתכנתים (כי AI כותב קוד), פחות אנשי תמיכה (כי צ'אטבוטים עונים ללקוחות), ופחות אנשי שיווק (כי AI מייצר קמפיינים).
"זוהי נוסחת קסם פיננסית," מסביר רוסטמי. "ההכנסות עולות וההוצאות יורדות בו-זמנית. זוהי התפוצצות של שולי רווח. כאיש מימון, זה הרבה יותר מעניין אותי מאשר להמר על עוד יצרנית שבבים."
סקטור 4: בעלי הנתונים (Data Owners)
AI, חזק ככל שיהיה, הוא מנוע רעב שצריך דלק. הדלק הזה הוא נתונים (Data). מודלי השפה הגדולים (LLMs) אומנו על "כל האינטרנט", אך הערך האמיתי טמון בנתונים ייחודיים, קנייניים, ומאומתים שאינם זמינים לציבור.
"חברות שיושבות על מאגרי נתונים ייחודיים הופכות פתאום למטרות רכישה או לשותפות אסטרטגיות," אומר רוסטמי. "דמיינו חברת דירוג אשראי עם 50 שנות היסטוריית אשראי, מאגר נתונים רפואיים אנונימיים עצום, או סוכנות ידיעות עם ארכיון טקסטואלי של מאה שנה. הנתונים האלה, שהיו 'רדומים' במרתפי השרתים, הופכים פתאום לנכס יקר מפז שאפשר לאמן עליו מודלי AI ממוקדים ומדויקים."
שכבה 3: הטרנספורמציה – סקטורים מסורתיים שנולדים מחדש
זוהי השכבה המרגשת ביותר, הדורשת את החשיבה הפתוחה והסקרנות שרוסטמי מטפח. אלו הסקטורים ה"כבדים" והמסורתיים ש-AI לא רק משפר, אלא מגדיר מחדש לחלוטין. זה דורש את הראייה האסטרטגית של מפקד בחיל הים, שיודע שטכנולוגיה חדשה (כמו טיל) לא רק משפרת את ספינת התותחים הישנה, אלא יוצרת סוג חדש לחלוטין של לוחמה ימית.
סקטור 5: ביולוגיה וגילוי תרופות (BioTech)
אם המאה ה-20 הייתה המאה של הפיזיקה והמידע, המאה ה-21 היא המאה של הביולוגיה. AI הוא המפתח שפותח אותה. גוף האדם הוא מערכת הנתונים המורכבת ביותר ביקום.
- גילוי תרופות: בעבר, גילוי תרופה דרש שנים של ניסוי וטעייה במעבדות. כיום, מודלי AI (כמו AlphaFold של גוגל) יכולים לחזות את המבנה התלת-ממדי של חלבונים תוך שניות. חברות ביוטק משתמשות ב-AI כדי לסרוק מיליארדי תרכובות כימיות פוטנציאליות על המחשב, ולמצוא את המועמדות הטובות ביותר לתרופה חדשה לסרטן או אלצהיימר.
- רפואה מותאמת אישית: AI ינתח את הגנום האישי שלך, את בדיקות הדם שלך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך, וימליץ לרופא על הטיפול המדויק שמתאים לך אישית.
"זהו שינוי פרדיגמה," אומר רוסטמי. "זה מקצר את זמן הפיתוח של תרופות מעשור לשנה-שנתיים, וחוסך מיליארדים. הפוטנציאל פה הוא לא רק כלכלי, הוא משנה חיים."
סקטור 6: אוטונומיה, רובוטיקה ותעשייה כבדה
כאן הניתוח של רוסטמי חוזר לסין, לאירופה ולמכוניות. הוא ציין ש"פעם כל סיני היה רוצה שיהיה לו BMW והיום המכוניות החשמליות הסיניות מציפות את אירופה". אבל המהפכה האמיתית היא לא רק הסוללה, אלא המוח. AI הוא מה שמאפשר נהיגה אוטונומית. חברות כמו טסלה הן לא חברות רכב; הן חברות AI ורובוטיקה שבמקרה מוכרות מכוניות.
אבל זה חורג הרבה מעבר לכביש:
- רובוטיקה תעשייתית: מפעלים שהופכים לאוטומטיים לחלוטין ("Lights-out manufacturing"), שבהם רובוטים מונעי AI מבצעים את כל תהליך הייצור, 24/7, ללא טעויות.
- לוגיסטיקה: מחסני ענק אוטומטיים (כמו של אמזון), משאיות אוטונומיות, ורחפנים למשלוחים.
- חקלאות: טרקטורים אוטונומיים שחורשים ושומרים על השדה, ורחפנים שמשתמשים בראייה ממוחשבת כדי לזהות מזיקים ולרסס רק את הצמח הספציפי שצריך.
סקטור 7: ביטחון, סייבר ולוחמה
כאן, הרקע הצבאי של רוסטמי כקצין בספינות טילים בחיל הים, והמילואים הפעילים שלו (כ-40 יום בשנה) בפיקוד וניהול, נותנים לו זווית ראייה ייחודית וקודרת. "AI הוא כלי הנשק האסטרטגי הבא," הוא קובע. "השליטה בעליונות ב-AI חשובה יותר מהשליטה בגרעין. וזה יוצר מרוץ חימוש גלובלי."
- לוחמה אוטונומית: רחפנים, צוללות וכלי רכב בלתי מאוישים (כטב"מים וכלים ימיים) שמקבלים החלטות בשדה הקרב בזמן אמת.
- מודיעין: AI שמסוגל לסרוק כמויות אדירות של תקשורת לוויינים, שיחות ונתונים כדי לזהות איומים באופן מיידי.
- לוחמת סייבר: זוהי מלחמה של AI נגד AI. בינה מלאכותית שתוקפת רשתות חשמל, בנקים ותשתיות, ובינה מלאכותית נגדית שלומדת לזהות את ההתקפות הללו ולחסום אותן.
"זהו סקטור עם ביקוש מובטח," אומר רוסטמי. "ממשלות המערב, כולל ישראל, ישפכו מאות מיליארדים בתחום הזה בעשור הקרוב, לא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח קיומי. זוהי השקעה דפנסיבית במהותה."
החלק הרביעי: המיינדסט – כיצד רוסטמי ניגש להשקעה במהפכה
הזיהוי של הסקטורים הוא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא איך להשקיע בהם. כאן, הפילוסופיה האישית של רועי רוסטמי, המשלבת דיסציפלינות שונות, נכנסת לפעולה.
1. המשמעת של הג'ודוקא: הפרדת ההייפ מהמציאות
"מגיל 10 בערך התאמנתי בג'ודו והייתי סגן אלוף ישראל לנוער," הוא משתף. "בג'ודו, אתה לומד משמעת, סבלנות, ואיך להשתמש בתנופה של היריב נגדך. אתה לא רץ ראש בקיר."
בעולם ה-AI, ההייפ הוא עצום. כל חברה מוסיפה "AI" לשם שלה ומנייתה קופצת. "התפקיד שלי כסוחר הוא לא להתרגש מההייפ," מסביר רוסטמי. "התפקיד שלי הוא לחכות שההייפ יתפוצץ – והוא תמיד מתפוצץ – ואז, כשהשוק בפאניקה, לזהות את החברות האיכותיות באמת שקרסו יחד עם הזבל, ולקנות אותן במחיר נמוך. בועת הדוט-קום התפוצצה ב-2000 וריסקה הכל, אבל מי שקנה את אמזון או גוגל בהריסות, עשה את כספו. זו המשמעת של הג'ודוקא: לחכות לרגע הנכון, לא לפעול באימפולסיביות."
2. הראייה המערכתית של המפקד (והספארי)
"בשירות שלי בחיל הים, בבית ספר למפקדים, אתה לומד שאתה לא מפקד רק על הספינה שלך. אתה חלק ממערכת," הוא אומר. "אותו דבר ראיתי בספארי המטורף בדרום אפריקה. המערכת האקולוגית היא הכל."
רוסטמי מיישם את זה על השקעות. "אסור להתאהב בסקטור אחד. אתה לא יכול לשים את כל הכסף שלך על 'ביוטק-AI'. אתה חייב לגוון. כפי שאני תמיד אומר, במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה." התיק שלו יכלול פיזור: קצת תשתית (שבבים, ענן), קצת תוכנה (SaaS), וקצת יישומים (ביוטק…)."
3. הסקרנות של ג'ו רוגן והראש הפתוח של מידברן
"אני מעריץ את ג'ו רוגן ומאוד אוהב לשמוע אותו," אומר רוסטמי. "הוא מדבר עם מדענים, פילוסופים ויזמים על הרעיונות הכי פרועים. הוא פתוח לשמוע." גם ההליכה שלו לאירועי מידברן מאז 2018 חושפת אותו לתרבות של חדשנות ויצירתיות קיצונית.
הראש הפתוח הזה הוא קריטי כדי לזהות את הדבר הבא. "מי שמקובע בפיננסים מסורתיים, לעולם לא יבין את ההזדמנויות בחיבור בין AI לבלוקצ'יין," הוא מסביר. "אני מקצה חלק קטן מהתיק שלי ל'פרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין', והיום, הפרויקטים הכי חדשניים הם אלה שמשלבים AI. למשל, רשתות מבוזרות של כוח חישוב (DePIN), שמאפשרות לאנשים פרטיים להשכיר את ה-GPU שלהם לאימון מודלים. או סוכני AI אוטונומיים שסוחרים בבורסות מבוזרות (DeFi). זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה קורה עכשיו. אתה חייב להיות סקרן כדי לראות את זה."
אפילו ההשקעה שלו באמנות מתחברת לכאן. "אני משקיע באמנים עכשוויים מבטיחים," הוא מציין. "והיום, הדיון הבוער ביותר בעולם האמנות הוא על AI. האם AI יכול ליצור אמנות? מה זה אומר על היצירתיות האנושית? אמן שמתעסק בשאלות האלה לוכד את רוח התקופה."
סיכום: המהפכה השקטה של הפרודוקטיביות
לסיכום, הניתוח של רועי רוסטמי מראה שמהפכת ה-AI היא הרבה יותר גדולה מאשר כמה יצרניות שבבים. זוהי מהפכה שתחדור לכל סקטור, תעשייה ומקצוע.
הגל הראשון, שהיה מונע הייפ וציפיות, כנראה מתקרב לשיאו. הגל השני והשלישי, אלה שיובילו את הצמיחה בעשור הבא, יהיו שקטים יותר, פחות "סקסיים", ויתבססו על מדדים פיננסיים מוצקים: שיפור פריון, הרחבת שולי רווח, וקיצור דרמטי של זמני פיתוח.
הסקטורים המבטיחים ביותר יהיו אלו שמצליחים לשלב את המוח החדש הזה בפעילות הליבה שלהם: תוכנה ארגונית שתהפוך לעוזרת אישית, חברות ביוטק שימציאו תרופות במהירות שיא, תעשיות כבדות שיעברו לאוטומציה מלאה, וחברות ביטחון שיבנו את הדור הבא של הלוחמה.
עבור משקיע כמו רוסטמי, המשלב דיסציפלינה של לוחם ג'ודו, ראייה אסטרטגית של מפקד ימי, וסקרנות אינטלקטואלית של מאזין ג'ו רוגן, המסר ברור: אל תרדפו אחרי ההייפ. תבינו את היסודות, תזהו את המודלים העסקיים ברי-הקיימא, תגוונו את הסיכון, ותהיו סבלניים. מהפכת ה-AI אינה ספרינט; היא מרתון שיגדיר מחדש את הכלכלה העולמית.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.